למרות שבדיקת המאפיינים המתבססת על צורות התנהגויות שונות של הנהג החשוד בדבר נהיגה תחת השפעת אלכוהול, היא הבדיקה הכי פחות "מדויקת" לבחינת רמת ריכוז האלכוהול בגוף, ולמרות שמדובר בבדיקה המתבססת ברובה על שיפוט דעתו של שוטר התנועה המבצע את הבדיקה בפועל, היא עדיין בדיקה המאפשרת לשופטי בית המשפט להרשיע אדם מסוים על סמך ממצאי הבדיקה.
עד לסוף שנת 2005, מרבית בדיקות השכרות אשר התבצעו על ידי משטרת התנועה בוצעו באמצעות בדיקת המאפיינים הכוללת מספר היבטים התנהגותיים של הנהג. כיום, עם כניסת מכשיר "הינשוף" לשימוש בסוף שנת 2005, מתבצעות אומנם פחות בדיקות שכרות על בסיס בדיקת המאפיינים, וזאת מכיוון שמערכת המשפט התקשתה להתמודד עם הטענות וההשגות של הנהגים בנוגע לאמינותה של בדיקת המאפיינים ובנוגע להסתמכות הרבה על כושר השיפוט של השוטר בשטח.
ולמרות זאת, גם היום ניתן להרשיע נהג שנכשל בבדיקת מאפיינים שכללה בין היתר:
- הליכה בקו ישר תוך כדי עצימת עיניים והנחת אחת מאצבעות כף היד על האף
- מעקב אחר אישוני הנהג תוך כדי דרישה ממנו לעקוב אחר תנועה מסוימת אותה מבצע שוטר התנועה
- שיחה עם הנהג שנועדה לבדוק האם הנהג מדבר לעניין ונמצא בשליטה
- בדיקה האם קיימת נדיפת ריח אלכוהול מגופו של הנהג ועוד.
בדיקת מאפיינים בהיבט המשפטי
בדיקת המאפיינים היא אומנם ראייה משפטית מורכבת, שתוצאותיה ניתנות לוויכוח משפטי בדבר רמת ריכוז האלכוהול הנמצא בגופו של הנהג הנכשל בבדיקה. כיום, על מנת להרשיע אדם על בסיס בדיקת המאפיינים חייבים להתקיים התנאים הבאים:
השוטר הבודק חייב להגיש דו"ח מפורט המתאר את כל הליך בדיקת המאפיינים שבוצע לנהג.
השוטר נדרש להסביר לנהג את הליך הבדיקה, ובמידה והנהג נכשל בבדיקה, השוטר חייב ליידע אותו לכך שיוטל עליו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.
נהג שנכשל בבדיקת מאפיינים יכול לדרוש לקיים באופן מיידי בדיקה מדעית שתשלול את ממצאי בדיקת המאפיינים. במידה והנהג נתקל בסירוב מצד השוטר לקיים בדיקה מדעית כלשהיא, הוא רשאי לעשות זאת בעצמו, באופן פרטי, כאשר תוצאות הבדיקה יהוו ראיה לטובת הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות ואף בסופו של דבר עשויה להוביל לזיכויו של הנאשם מהעבירה המיוחסת לו.
במידה והואשמתם בנהיגה בשכרות, אל תהססו ליצור קשר ואנו נדאג להפנות אתכם לעורכי דין מנוסים ומתאימים לטיפול בעניינכם.