תאונות דרכים בהן נהרג אדם נחשבות על פי החוק במדינת ישראל לעבירות במישור הפלילי ולא האזרחי, ולכן, כל מקרה של תאונת דרכים בה נהרג אדם, הינו תיק פלילי ודורש ייעוץ מקצועי מצד עורך דין פלילי. התיק נחקר ונבדק על ידי משטרת ישראל, שלה הסמכות להמליץ לפרקליטות המדינה, האם ישנו מקום להאשים את הנהג באחריות לתאונה ולמות האדם.
במידה וחקירת מקרה התאונה על ידי משטרת ישראל מסתיימת בהמלצה להעמיד לדין את הנהג הפוגע, היא תידרש להחליט גם בנוגע לאופי כתב האישום, כאשר כתב האישום יכול להיות באשמת גרימת מוות ברשלנות או באשמת הריגה. בשורות הבאות נעסוק בסוגיה מהו ההבדל בין הריגה לבין גרימת מוות ברשלנות.
גרימת מוות ברשלנות
הפרשנות המשפטית בנוגע לאשמת גרימת מוות ברשלנות היא: הכרה באחריות המוטלת על אדם הגרם לתאונת הדרכים וכתוצאה מכך למותו של אדם אחר, אך הדבר בוצע ללא כל מחשבה פלילית וללא כל מודעות לאפשרות התוצאה, וברוב המקרים, התפיסה המשפטית גורסת כי חוסר מיקוד נקודתי ורגעי הוא זה שהוביל לתוצאות הקטלניות. האישום בגין גרימת מוות ברשלנות מעיד על התרשלותו וחוסר זהירותו של הנהג בעת ביצוע העבירה שהובילה לתאונת הדרכים.
עבירת ההריגה
כפי שצוין לעיל, במקרים של גרימת מוות ברשלנות, לנהג הפוגע, לא הייתה מודעות לכך שהוא נוהג באופן רשלני אשר מסכן את יתר עוברי הדרך, עבירה ההריגה מתייחסת למקרים בהם הנהג הפוגע היה מודע לכך שנהיגתו מסוכנת ועלולה להוביל לתוצאות קטלניות. במקרים של אישום בעבירת ההריגה, על המשטרה להביא הוכחות לכך שנהג הפוגע היה מודע למעשיו.
ההבדל המהותי באישום בגין גרימת מוות ברשלנות לבין אישום בעבירת הריגה הינו העונש המוטל על המואשם בכל אחד מהמקרים. בכל מקרה, הקביעה הסופית לגבי סוג העבירה ומידת הענישה נקבעת רק לאחר בחינת כלל הראיות במקרה התאונה הספציפי, ורק לאחר אופן הצגתן בפני בית המשפט.
במידה וגם אתם הייתם מעורבים בעבירת תאונה שהובילה לתאונת דרכים בה נהרג אדם אחד או יותר, זה הזמן להיוועץ עם עורך דין תעבורה מקצועי בתחום דיני התעבורה, וזאת על מנת לייצג את עמדתכם באופן המקצועי והראוי ביותר.
במידה והואשמתם בגרימת מוות ברשלנות, צרו קשר ואנו נדאג להפנות אתכם לעורכי דין מנוסים ומתאימים לטיפול בעניינכם.