הסדר נושים

הסדר נושים הוא הליך משפטי המאפשר לחברה או ליחיד להסדיר את חובותיהם כלפי הנושים שלהם.

מטרת הסדר הנושים היא לאפשר לחייב להמשיך ולהתקיים מבחינה כלכלית, תוך מתן אפשרות לנושים לקבל חלק מהחובות המגיעים להם.

אופן התהליך

ההליך מתבצע באמצעות בית המשפט או בהסכמה בין הנושים לחייב.

במסגרת הסדר הנושים נקבעים תנאי תשלום חדשים לנושים, לרבות דחיית מועדי תשלום, פריסת החוב לתשלומים, ויתור על חלק מהחוב או שיעורי ריבית מופחתים.

על מנת לפתוח בהליך הסדר נושים, על החייב להוכיח כי הוא מצוי במצב של חדלות פירעון, כלומר אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות.

ממה נובע הליך חדלות פירעון

חדלות הפירעון יכולה לנבוע מקשיים פיננסיים או מירידה חדה בהכנסות.

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לבית המשפט על ידי החייב.

לבקשה מצורפת רשימה מלאה של נכסי החייב, התחייבויותיו ורשימת כל הנושים. כמו כן, יש לצרף הצעה להסדר נושים הכוללת את תנאי התשלום המוצעים לנושים.

לאחר הגשת הבקשה תתקיים ישיבה ראשונה בה נבחנת סבירות הבקשה.

אם הבקשה אושרה, בית המשפט יורה על מינוי בודק או מנהל מיוחד שיבחן את מצבו הכלכלי של החייב.

הבודק יגיש חוות דעת מפורטת על מצב החייב והצעת הסדר הנושים שהוצעה.

לאחר קבלת חוות הדעת, מזמן בית המשפט אסיפת נושים בה מוצגת הצעת הסדר הנושים.

ומה עם הנושים?

לנושים יש אפשרות להתנגד או להציע שינויים להסדר.

אם ההצעה תאושר על ידי רוב הנושים, בית המשפט יאשר את הסדר הנושים והוא ייכנס לתוקף.

במקרה של אי הסכמה בין הנושים להצעת ההסדר, בית המשפט הוא שיכריע בנושא ויקבע את תנאי ההסדר.

החלטת בית המשפט מחייבת את כלל הנושים.

יתרונות

יתרונותיו המרכזיים של הסדר נושים הם מניעת פשיטת רגל של החייב ואפשרות להמשיך ולהתקיים מבחינה עסקית, תוך מתן פירעון חלקי לנושים.

כמו כן, הסדר נושים מונע הליכי הוצאה לפועל וחיסול עסקים שיכולים להיות רווחיים.

מנגד, מבקרי ההליך טוענים שלעיתים מדובר בפגיעה בזכויות הנושים, אשר נאלצים להסכים לוותר על חלק ניכר מהחוב המגיע להם על פי דין.

כמו כן, יש חשש מניצול לרעה של הליך הסדר הנושים על ידי חייבים שאינם באמת במצב של חדלות פירעון.

סיבות עלייה במספר הליכי הסדר הנושים

יש מספר סיבות אפשריות לעלייה במספר הליכי הסדר הנושים:

– משבר הקורונה שפגע קשות בעסקים רבים והוביל לירידה חדה בהכנסות. עסקים ממגוון תחומים נקלעו לקשיים תזרימיים ולחדלות פרעון.

– עלייה ברמת המודעות לאפשרות של הסדר נושים ככלי להתמודדות עם משבר פיננסי. יותר חברות ויחידים בוחרים בהליך זה.

– גידול בהיקף האשראי והחובות במשק הישראלי בשנים האחרונות. חובות גדולים יותר מקשים על עמידה בהחזרים ותשלומים בעת משבר.

– שינויים רגולטוריים שהקלו על תהליך הסדר הנושים וייעלו אותו, כגון קיצור לוחות הזמנים בהליך.

– גידול במספר עסקי הזעירים והקטנים שפעילותם רגישה יותר לתנודות ומשברים כלכליים.

– עלייה ברמת הסובלנות של בתי המשפט כלפי מצבים של חדלות פירעון ונכונות גבוהה יותר לאשר הסדרי נושים.

לסיכום

בסך הכל, הסדר נושים הוא כלי חשוב ויעיל לטיפול במצב של קשיים פיננסיים וחדלות פירעון, אך יש להפעילו בזהירות ולאזן כראוי בין זכויות הנושים לבין מתן הזדמנות נוספת לחייבים להתאושש מבחינה כלכלית.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר בקשות להסדר נושים שמוגשות לבתי המשפט בישראל.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 הוגשו 592 בקשות להסדר נושים, לעומת 298 בקשות בלבד בשנת 2015.

המגמה של גידול בהיקף הליכי הסדר הנושים צפויה להימשך גם בשנים הקרובות. ההליך הפך לכלי מקובל ויעיל יותר לטיפול במצבי חדלות פירעון של יחידים ועסקים.

עם זאת, ייתכן שיש מקום לבחון מחדש את האיזון הראוי במסגרת הליכים אלה בין זכויות הנושים לבין מתן אפשרות נוספת לחייבים להשתקם.