ראשית נציין מהו על פי חוק עבירת הפקרה:
על פי סעיף 64 א' לפקודת התעבורה חובה על הנהג, גם אם לא הוא אשם בגרימת התאונה, לעמוד על תוצאותיה ולהגיש עזרה במידת הנדרש לנפגע.
מדינת ישראל רואה בחומרה עבירת הפקרה וכך גם מדיניות הענישה שבגינה וכך אפשר להבין מרמת הענישה שהמחוקק חוקק לגביה:
פקודת התעבורה מגדירה את רף הענישה בעבירת ההפקרה לפי חומרת הפגיעה והידיעה של הנהג הפוגע על עצם הפגיעה, העונשים על מי שביצע עבירת הפקרה אחרי פגיעה נעים בין 3 שנים ועד ל-14 שנות מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי, מה שהופך את עבירת ההפקרה לעבירה ברף ענישה גבוהה.
צריך לציין שהענישה של 3-14 שנות מאסר הוא רק על עבירת ההפקרה ולא על גרימת התאונה במידה והנהג אשם גם בזה רמת הענישה יכולה להגיע למספר שנים רב, בהתאם לרמת המעורבות בגרימת התאונה ומה רמת הנפגעים בה.
להלן מספר נתונים לגבי עבירת הפקרה על פי דו"ח שהגישו עמותת "אור ירוק":
מידי שנה נהרגים בממוצע כ-19 אנשים בתאונות פגע וברח.
מידי שנה מתרחשות כ-97 תאונות פגע וברח קטלניות קשות העונש המרבי בגין עבירת הפקרה הוא ביו 7 ל-9 שנות מאסר בפועל אך כיום מוצע חוק שמחכה לאישור הכנסת שבו יועלה העונש המירבי על עבירת הפקרה ל20 שנות מאסר.
הנפגעים העיקריים בתאונות פגע וברח הם הולכי רגל.
מרבית הנהגים המעורבים בתאונות פגע וברח נתפסים.
מה שהחוק מצפה ומורה לנהג המעורב בתאונה לעשות הוא זה:
להזעיק עזרה למקום – מוטל על המעורב להזעיק למקום התאונה את גופי ההצלה ולהמתין עד הגעתם, כמו כן עליו לדאוג למנוע כל נזק נוסף לנפגע ולהגיש עזרה ראשונה ככל יכולתו וכן הושטת עזרה בהתאם למקום התאונה ונסיבות המקרה.
להוראות החוק שתי מטרות עיקריות, האחת להבטיח מתן עזרה מיידית לנפגע בתאונת דרכים וזאת בכדי לשמור על חיו ועל גופו של הנפגע, המטרה השנייה היא למנוע מהנהג הפוגע להתחמק מאחריותו לתאונה, הנהג עלול לחשוב שאין נפגעים בתאונה או שלא הוא אשם ולכן ימשיך בדרכו ולכן כאמור חובתו להישאר במקום התאונה ולסייע ככל האפשר.
בשנים האחרונות חלה החמרה בעבירת ההפקרה בתאונת דרכים ולכן צריך להימנע מלבצע אותה וזאת עוד לפני ההיבט המוסרי שבכך.
במידה והואשמתם בהפקרה, צרו קשר ואנו נדאג להפנות אתכם לעורכי דין מנוסים ומתאימים לטיפול בעניינכם.