חוק המזומן החדש והשפעתו ההרסנית על החייבים בישראל – מדריך חשוב מאת ירון בוכובזה, עורך דין מחיקת חובות והוצאה לפועל

1. הקדמה

חוק המזומן נחשב לאחד הצעדים הדרמטיים שנעשו בזירה הכלכלית בישראל בשנים האחרונות. מגמות עולמיות של מעבר לתשלומים דיגיטליים, מלחמה בהון השחור והגברת פיקוח המדינה על תנועות כספיות הביאו מדינות רבות להגביל את השימוש במזומן. בישראל, חוק המזומן מגביל עסקאות בין אנשים פרטיים ובין עסקים, כדי ליצור מערכת שקופה ומבוקרת.

מעבר להשלכות הכלכליות והמשפטיות של החוק, קיימת גם השפעה עמוקה – לעיתים בלתי מדוברת – על החברה, הפסיכולוגיה האישית והציבורית, ובמיוחד על ציבור החייבים. מאמר זה בוחן את השלכות החוק ברמה האישית, החברתית, הפסיכולוגית והכלכלית. המאמר נכתב על ידי ירון בוכובזה, עורך דין המתמחה במחיקת חובות, הוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

2. רקע חוקי: מהו חוק המזומן?

חוק המזומן נכנס לתוקף בישראל ב-1 בינואר 2019, ומאז עודכן במספר שלבים. הוא מגביל תשלומים במזומן בעסקאות מעל סכומים מסוימים. מטרתו: להילחם בהון השחור, לצמצם העלמות מס ולחזק את הכלכלה הרשמית.

החוק קובע שעסקה בין עוסק ללקוח לא תתבצע במזומן אם הסכום גבוה מתקרה מסוימת, וכך גם בעסקאות בין אנשים פרטיים. ההגבלות חלות גם על שכר, תרומות ומתנות. מי שעובר על החוק צפוי לסנקציות מנהליות ופליליות.

3. מדוע מדינות מקדמות חקיקה נגד מזומן?

השימוש במזומן מאפשר כלכלה לא רשמית. מדובר בכלי מרכזי להעלמות מס, הלבנות הון ותשלומים לא מדווחים. המדינה מעוניינת בצמצום התופעה הזו כדי:

1. להגדיל את גביית המסים.
2. לצמצם פעילות פלילית.
3. לשפר את המעקב אחרי תנועות כספים.
4. לחזק את הבנקים ואת שליטת המדינה בכלכלה.

עם זאת, למדיניות זו יש מחיר אישי וחברתי כבד.

4. ציבור החייבים: חיים תחת עיקול מתמיד

בישראל יש מאות אלפי חייבים שחיים תחת הגבלות כלכליות קשות: עיקולי חשבון, עיקולי שכר, איסור יציאה מהארץ ועוד. רבים מהם נאלצים לנהל את חייהם הכלכליים במזומן בלבד.

עבורם, המזומן אינו רק אמצעי תשלום אלא אמצעי הישרדות. האפשרות לקבל שכר ולחיות במזומן היא לעיתים הדרך היחידה להתקיים – לרכוש מזון, לשלם שכר דירה ולקנות תרופות.

5. החוק החדש: קטיעת חבל ההצלה

חוק המזומן מנתק את חבל ההצלה הזה. הוא מונע ניהול חיים כלכליים לא מדווחים – גם אצל אנשים שפשוט מנסים לשרוד.

אנשים שעבדו עד כה בשחור או קיבלו תשלומים במזומן יגלו שאין להם לאן לפנות. כל הכנסה תעבור דרך הבנק ותיחשף לעיקול מיידי.

6. ההשפעה הפסיכולוגית על החייבים

האדם החייב אינו רק אדם עם קושי כלכלי. הוא חי בפחד, חוסר אונים, בושה ומצוקה נפשית. חוק המזומן מחמיר את התחושות האלו:

1. תחושת מחנק – אפילו המזומן, המפלט האחרון, נלקח ממנו.
2. תחושת רדיפה – אין דרך להשתקם.
3. אובדן תקווה – הכול חסום ומעוקל.
4. הגברת דיכאון וחרדה – המצוקה הנפשית מתעצמת.

7. השלכות כלכליות רחבות על המשק

לכאורה, מעבר לכלכלה דיגיטלית אמור להגדיל גביית מסים ולייעל ניהול כלכלי. בפועל, יש לכך גם תוצאות שליליות בטווח הקצר:

1. פגיעה בתעסוקה – אלפי עובדים בשחור יאבדו את פרנסתם.
2. ירידה בצריכה – פחות צרכנים = פחות פעילות כלכלית.
3. פגיעה בעסקים קטנים – במיוחד בתחומים שמבוססים על מזומן.
4. העמקת הפערים – האוכלוסיות החלשות ייפגעו יותר.

8. האם המדינה מציעה פתרונות לחייבים?

המדינה מאפשרת הליכי חדלות פירעון, פריסת חובות ואיחוד תיקים. אבל ההליכים הללו מורכבים, בירוקרטיים ולעיתים ארוכים מאוד. לא כל אדם יכול לעמוד בהם.

בנוסף, אין כמעט ליווי רגשי או נפשי. הציבור הזה נותר להתמודד לבד עם קושי רב.

9. השפעה מוסרית וחברתית: החברה נגד החלש

כאשר אין אלטרנטיבה אמיתית, והמערכת סוגרת את דרכי ההישרדות – נוצרת תחושת ניכור, חוסר צדק וייאוש. המסר הסמוי הוא: "אם אתה בחוב – אתה לא ראוי לחיים נורמליים".

10. סיכום וקריאה לפעולה

חוק המזומן נולד מתוך כוונות כלכליות ברורות. אבל יישומו, במיוחד עבור חייבים, חושף פער בין רעיונות למדיניות בפועל.

מדיניות כלכלית צריכה להיות לא רק יעילה – אלא גם אנושית. חייבים לא צריכים עונש. הם זקוקים לפתרון, לליווי, ולתקווה.

המדינה חייבת להשקיע בשיקום אמיתי, בליווי אישי, ולהציע פתרונות ריאליים – לפני שנמחקת האפשרות האחרונה לקיום בסיסי.

אם אתם מתמודדים עם חובות וחוששים מהשלכות חוק המזומן – זה הרגע לפנות לעורך דין מנוסה. ירון בוכובזה, עורך דין למחיקת חובות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון, מזמין אתכם לפנות עוד היום.

למידע נוסף וייעוץ אישי: www.snb.co.il