תאונות דרכים בהן נהרג אדם נחשבות על פי החוק במדינת ישראל לעבירות במישור הפלילי ולא האזרחי, ולכן, כל מקרה של תאונת דרכים בה נהרג אדם, הינו תיק פלילי הנחקר ונבדק על ידי משטרת ישראל, שלה הסמכות להמליץ לפרקליטות המדינה, האם ישנו מקום להאשים את הנהג באחריות לתאונה ולמות האדם.
במידה וחקירת מקרה התאונה על ידי משטרת ישראל מסתיימת בהמלצה להעמיד לדין את הנהג הפוגע, היא תידרש להחליט גם בנוגע לאופי כתב האישום, כאשר כתב האישום יכול להיות באשמת גרימת מוות ברשלנות או באשמת הריגה.
הגשת כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות
הפרשנות המשפטית בנוגע לאשמת גרימת מוות ברשלנות היא: הכרה באחריות המוטלת על אדם הגרם לתאונת הדרכים וכתוצאה מכך למותו של אדם אחר, אך הדבר בוצע ללא כל מחשבה פלילית, וברוב המקרים, התפיסה המשפטית גורסת כי חוסר מיקוד נקודתי ורגעי הוא זה שהוביל לתוצאות הקטלניות. מנגד, אישום בגין גרימת מוות ברשלנות מעיד על התרשלותו וחוסר זהירותו של הנהג בעת ביצוע העבירה שהובילה לתאונת הדרכים.
במהלך חקירת המשטרה את נסיבות התאונה, ובמהלך איסוף הראיות כנגד הנאשם, מבצעת משטרת ישראל מספר אמצעי חקירה במהלכם מוזמנים לעדות גם הנאשם עצמו וגם עדים ניטראליים (עדי ראייה) שהיו נוכחים בזמן התאונה.
מכיוון שבית המשפט רואה את הנאשם כבעל אינטרס שלא לומר את האמת במידה והוא אשם נדרש עבור ההגנה להביא עד ניטראלי ועל ידי זה להוכיח לבית המשפט את עמדת הנאשם, עד ניטראלי יכול לשלול יסוד נפשי על ידי זה שיעיד שלא החשוד אשם בגרימת המוות, אפשר להאשים את תנאי הדרך – עד ניטראלי יכול להעיד שרכב שבא ממול סנוור את הנהג, שהראות הייתה גרועה באותו הזמן, שהולך הרגל (במידה והוא הנפגע) "קפץ" לכביש וכאלו דוגמאות.
במידה וגם נגדכם מוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, או לחילופין, כתב אישום בגין עבירת הריגה, זה הזמן להיוועץ עם עורך דין לתעבורה מקצועי, המכיר את כל מהלכי החקירה ואיסוף הראיות במהלך העבודה על גיבוש כתב האישום נגדכם.
במידה והואשמתם בגרימת מוות ברשלנות, צרו קשר ואנו נדאג להפנות אתכם לעורכי דין מנוסים ומתאימים לטיפול בעניינכם.
